שילוביות אזורית – המנוף הזמין ביותר לקפיצת מדרגה בישראל

שילוביות אזוריתקיימת הסכמה רחבה בין חוקרי תופעת 'קפיצת המדרגה' של מדינות על כך שעל מנת שהיא תתרחש היא צריכה לנצל פוטנציאל שלא נוצל עד כה.

בהקשר הישראלי נהוג לחשוב, שעל מנת שהיא תוכל להתרחש, יש לשלב את הציבור החרדי ואת הציבור הערבי בכוח העבודה, לשפר בצורה דרמטית את מערכת התחבורה בישראל על מנת 'לשחרר' את שעות העבודה הרבות המתבזבזות בפקקים, לצמצם את המגזר הציבורי המנופח ולהקטין את הביורוקרטיה, לשנות מהיסוד את מערכת החינוך, או להגיע להקלה משמעותית במצב הביטחוני שתוכל לשחרר כספים מתקציב הביטחון הגדול של ישראל.

אך לכל אלה יש כמה חסרונות מהותיים. הם מחייבים להתגבר על חוליים מבניים בחברה הישראלית ודורשים רפורמות לא פשוטות, שההתנסות בהן עד כה הראתה שרובן נכשלות או מחייבות השקעות ענקיות בבניה מחדש של תשתיות, הדורשות משאבים רבים (שאין מהיכן לקחת אותם בעיקר עתה בתקופה של משבר כלכלי עמוק) או מותנות בשיפור במצבה האסטרטגי של ישראל בתקופה שבה האיומים הביטחוניים מתעצמים. ומעבר לכל אלה, מצופה שהממשל המרכזי, הוא שיחולל את המהפכים הנדרשים. הניסיון שלנו עם צורת הממשל הישראלית אינו מעודד ביחס ליכולתו של השלטון המרכזי לבצע אותם בצורה מוצלחת ובעיקר להתמיד בהם, שהרי כל אחד מהם מחייב התמדה לאורך שנים.

נראה שאם אנו חפצי 'קפיצת מדרגה' לא נוכל להימנע מהתמודדות עם בעיות אלה, אולם התבונה הלא קונבנציונאלית של 'קפיצת המדרגה' נשענת על ההכרה שצמיחה מהירה ועם זאת בת-קיימא, נוצרת כתוצאה מהמיצוי של היתרונות הלאומיים ולאו דווקא, או אף לא בעיקר, על ידי התגברות על החולשות המבניות הלאומיות.

היתרונות הלאומיים שלנו הם בשני תחומים רכים אך חשובים ביותר לכל צמיחה בת קיימא – יזמות מדהימה בממדיה – כלכלית וחברתית, הבאה מלמטה, ועוצמה יוצאת דופן של נטייה לשיתופיות. על שני אלו בנויה ההצעה לקידומה של השילוביות האזורית כמנוף לקפיצת המדרגה של ישראל.

השילוביות האזורית אינה מחייבת ליצור דרג ממשלי חדש. במקום זאת היא מדגישה את ההתאגדות המשותפת של יזמי האזור יחד עם הרשויות המקומיות ומנהיגות מקומית מהמגזרים והקהילות של האזור תחת נאראטיב (סיפור על) חדש. הנאראטיב החדש מחולל פעולה בממדים רבים, החוצה מגזרים וקהילות, ומושך אליו את האנרגיה היזמית של האזור תוך מתן מרחבי פעולה ומשמעות חדשים לאורך זמן.

מדוע ולמה שילוביות אזורית?

הרמה האזורית היא הרמה שבה ניתן להשיג יחסי 'עלות-תועלת' טובים יותר מאלו שניתן להשיגן בתוכניות השקעה ממלכתיות מחד, ומאידך רק מההצטברות של היזמות העסקית והחברתית של היזמים הקטנים, הכלכליים והחברתיים.

רמת השילוביות האזורית היא הרמה הגבוהה ביותר שבה עדיין ניתן לקיים פרויקטים בסדרי גודל אנושיים, שבהם היזמים המקומיים יכולים לנצל את יתרונותיהם בצורה מרבית – לתפוס את משמעויות הדברים מתוך הניסיון הישיר שלהם ולסגור במהירות מעגלים של למידה ופעולה.

השילוביות האזורית היא גמישה יותר מהיוזמות הממשלתיות או התאגידיות ומתאימה עצמה טוב יותר לשינויים בתנאי הסביבה. יכולות הלמידה שלה הן מהירות יותר וכך גם יכולות ההסתגלות שלה לתנאים המשתנים. ההשקעות הנדרשות לקיומה הן קטנות יחסית ואין בהן את אותה קשיחות הקיימת בפרויקטים ממלכתיים ותאגידיים גדולים. במידה רבה היא תחליף לנטייה לפתור את בעיות האבטלה באזורי מיתון על ידי משיכת תאגידים עסקיים גדולים שאמורים “לפתור” בעיות התעסוקה, אך אין להם כל קשר עם פיתוח היזמות הקיימת והמתהווה בעיר או באזור.

יש כבר דוגמאות לא מעטות לתהליכים של שילוביות אזורית, שהתרחשו במדינות אחרות (דוגמת בילבאו בספרד וקוריטיבה בברזיל). מן הדוגמאות ניתן ללמוד על כך, שבנוסף לתרומתם של תהליכי שילוביות אזורית אלו לפתרון בעיות האבטלה ולקפיצת מדרגה חברתית – כלכלית של האזור, יש להם יתרונות ארוכי טווח לכלכלה ולחברה ברמה הלאומית. זאת בהיותם גורמים לגיוון רחב יותר של הכלכלה ולהרחבתה של שכבת הביניים, שהיא המסד לכל חברה וכלכלה חזקה. בהקשר הישראלי, לתהליכי שילוביות אזורית עשויה להיות חשיבות מיוחדת אף מעבר לכך, בהיותם מגבירים משמעותית את החוסן חברתי, שהוא כה נחוץ במציאות הישראלית.

מודעות פרסומת